יוצאים מהצבא, יוצאים מהבית, מתחילים לימודים, מסיימים תואר, נמצאים במערכת יחסים משמעותית ראשונה, עוברים לגור עם החבר, עובדים בשלוש עבודות, מתבלבלים, מתרגשים, חווים, מתפוצצים, מתבגרים.
לבגרות הצעירה, התקופה המיוחדת (והמרגשת עד טירוף) בין גילאי 20 עד 33, יש מאפיינים יחודיים, וכמעט כולם קשורים לעצמאות אישית.
כשיודעים בדיוק מה הכוחות והאתגרים בתקופה הזאת, אפשר ליצור קרקע לחיים מדהימים בהמשך הדרך:
הבגרות הצעירה: תחילת העצמאות
כמובן שכל אחת ואחד מכם הוא פתית שלג יחודי ומדהים, אבל (סורי להגיד,) כנראה שאתם גם קצת כמו כולם. אם אתם נמצאים בשנות ה20 או תחילת ה30 שלכם, אתם כנראה מתמודדים עם נושאים מסויימים שקשורים לתקופת החיים הזאת.
דברים שלאו דווקא קשורים למגדר שלכם, לנטייה המינית שלכם, להשכלה שלכם או למצב הסוציואקונומי שלכם.
זאת תקופה מרגשת שמלאה בשינויים. יכול להיות שאתם משנים כל הזמן עבודות, חוגי לימוד, קורסים, שותפים לדירה, או חברים. זה כיף, ברור, אבל זה גם יכול להיות מפחיד לפעמים.
שינוי וחוסר ודאות יכולים להיות קשים להתמודדות. להאבק בשביל לשלם שכר דירה או בכדי לשלם את הלימודים, לעבוד בשביל להחזיק את עצמכם כסטודנטים, להתבלבל לגבי בחירת השכלה או מערכות יחסים, לפחד ש״תפספסו את הרכבת״, להתמודד עם פרידה כואבת – אלו גורמי מתח עיקריים אצל בוגרים צעירים. גורמי מתח שיכולים להיות בלתי נסבלים לפעמים.
מה שמאזן את כל זה (ואיזה יופי שדברים מתאזנים ככה), זה שא~נשים שנמצאים בתקופת הבגרות הצעירה הם סקרנים, מלאים באנרגיה, ועם ראש די פתוח. (ארנט, 2000)
להכיר את עצמכם וליצור כיוון
בגלל שהתקופה הזאת יכולה להיות כל כך מבלבלת, חשוב מאוד לעשות צעדים לקראת היכרות עצמית. למה? כי ברגע שאתם מכירים את עצמכם, אתם יכולים ליצור לעצמכם כיוון עצמאי שבנוי ממה שבאמת חשוב לכם בחיים.
״נו, ברור שאני מכירה את עצמי!״ אתם יכולים לחשוב עכשיו. במובן מסויים אתם צודקים.
העניין הוא, שרוב החיים שלכם (גם אלו שנמצאים כבר בשנות השלושים שלכם) הייתם תחת השגחה הורית, או במערכות כמו בית-ספר, צבא ואוניברסיטה, שהחזיקו אתכם ואמרו לכם מה לעשות ואיך ללמוד.
היציאה לעצמאות של הבגרות הצעירה היא כמו יציאה לתוך אולם מאוד גדול וחשוך לגמרי, כשמה שיש לכם ביד זה הפנס הקטן של הנייד שלכם. אתם בעצם נמצאים בחיפוש הדרך שלכם בתוך סביבה עצומה, לא מוכרת וראשונית.
ואתם יודעים מה הסביבה הזאת? זה לא העולם בחוץ. זה העולם הפנימי שלכם.
אז זה לא משנה כמה אמביציה תהיה לכם בליצור לעצמכם חיים נהדרים, אם לא תדעו מי אתם, איך ההיסטוריה שלכם משפיעה עליכם, ומה נקודות החוזק החולשה שלכם - יש הרבה סיכויים שתסתובבו סביב הזנב של עצמכם.
להכיר את עצמכם זה אומר להכיר את הדפוסים שלכם.
זה אומר להכיר את העולם הריגשי שלכם: להכיר את איך שאתם מופעלים מהרגשות שלכם.
להכיר את עצמכם זה אומר להתחיל לשים לב איזה הרגלים מחשבתיים מכניסים אתכם ללופים ומשאירים אתכם באותו מקום. זה גם אומר לשים לב איזה הרגלים מחשבתיים מקדמים אתכם, ואיך אתם יכולים לעשות עוד מהם.
תחקרו את הדברים האלו. במרץ. שם האמביציה צריכה להיות.
לא בעוד ציון (טיפ: לאף אחד בעולם האמיתי לא אכפת מציונים חוץ מלמורים שלכם), לא בלהתחבב על הבוס שלכם (טיפ: העבודה הזאת כנראה לא תהיה האחרונה שלכם), וגם לא בלהיות החיות החברתיות שאתם מפנטזים להיות.
למה? כי להכיר את עצמכם זה אומר להגיע לכל הדברים האלו - לימודים, עבודה, ומערכות יחסים - מהמקום הכי אותנטי ואמיתי שלכם: להגיע אליהם מתוך בחירה.
אז קחו את התקופה הזאת לחקור בדיוק את זה, לשאול שאלות, לכתוב ולמפות לעצמכם: מה זה אומר להיות האינדבידואלים שאתם. כי להכיר את עצמכם, זה להכיר באמת את העולם שאליו אתם גדלים.
זאת ההשקעה הכי מוצלחת שאתם יכולים לעשות בעצמכם. השקעה שתניב פירות כבר מההתחלה, ותמשיך להצמיח אתכם הלאה אל החיים הבוגרים שלכם.
זהו חברות וחברים, מאחל לכולנו ימים של בהירות, אומץ, התמדה ונכונות.
שלכם,
אהוד