כדי להתחיל תהליכים של שינוי, אנחנו חייבים להכנס לעומק ולהבין באמת איך אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם. כשאנחנו לא יודעים מה התפיסות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם, קל מאוד לחזור על אותן טעויות שוב ושוב.
למה? כי אנחנו רואים הכל דרך אותו פילטר שמשנה לנו את המציאות.
בסרטון פה למטה אני עושה קצת סדר לגבי מה זה אומר תפיסה עצמית ולמה חשוב לנו בכלל להתעסק בזה.
בהמשך המאמר, יש לינק לתהליך עבודה שבו תוכלו לחשוף ולנסח לעצמכם את התפיסות העצמיות שלכם:
להיות שוב מתבגרים
תחשבו שניה על המתבגרים שהייתם: נסו לדמיין את עצמכם בתקופה הזאת של החיים שלכם. נסו להזכר בדברים שהתמודדתם איתם, במחשבות וברגשות שלכם אז. אם הייתם פוגשים עכיו את המתבגרים שהייתם אז, הייתם יכולים לתת להם אחלה עצה, לא?
אני הייתי אומר למתבגר שהייתי ש״הכל יהיה בסדר. על אף שזה נורא מלחיץ להיות מי שאתה, שב ותהנה ממה שקורה. יש דברים שאף פעם כבר לא יחזרו יותר. והכאב הזה שאתה חווה, כל זה הולך ממש ממש בקרוב להשתנות״.
אני מתאר לעצמי שכל אחת ואחד מכם היו אומרים את הדבר הכי מדוייק לאותו מתבגר או מתבגרת שהייתם. הדבר שהיה הכי יכול לעזור להם.
למה זה ככה? כי עכשיו יש לכם פרספקטיבה על החוויה שלכם אז.
עכשיו אתם נמצאים בלי הפילטר של גיל ההתבגרות, בלי כל ההורמונים, הפחדים, הלחצים והבלגן החברתי. עכשיו אתם נמצאים מחוץ לחוויה, מתבוננים עליה מהצד.
אז עכשיו תחשבו שניה, איך יכלו להראות החיים שלכם אם הייתם יכולים להוריד את הפילטר של החוויה הנוכחית שלכם ברגע עצמו, ולא במרחק של שנים?
איך החיים שלכם יכלו להראות אם היתה לכם האפשרות לראות את המציאות שלכם מהצד, רק לרגע, ככה שתוכלו לתת לעצמכם את העצה הכי נכונה ברגע עצמו?
מה זה תפיסה עצמית ומה זה לא
הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים איך אנחנו תופסים את העולם ואת עצמנו, אבל בהתבוננות מעמיקה יותר, אנחנו מגלים שבחנו את הדברים הלא נכונים.
הרבה מאיתנו חושבים שהם יודעים איך הם תופסים את עצמם.
אם ישאלו אותנו ״מי אתם?״ רובנו נדע להגיד משהו כמו, אני אהוד, בן 38, ישראלי, יהודי, מטפל, בעל קליניקה, חבר ובן זוג. בצורה הזאת, במקום לדבר על איך אנחנו תופסים את עצמנו, אנחנו בעצם מדברים על התפקידים שלנו: התפקידים שאנחנו לוקחים על עצמנו, או שאולי ניתנו לנו.
חלק מאיתנו יוכלו להגיד משהו כמו:
"אני מגיעה ממשפחה שלא ידעה לתת לי את מה שהייתי צריכה כילדה, אני כועסת על ההורים שלי, ואני יודעת שנפגעתי מהם. אני מנסה למצוא מעגל חברתי מספק אבל אני מאוד מאוד מתקשה, הרבה פעמים בגלל שאני לא סומכת על אנשים. אני אוהבת להשקיע בעבודה שלי, אבל לפעמים אני מגזימה ולא שמה לב שאני מזניחה חלקים אחרים מהחיים שלי."
תשובה כזאת תהיה יותר לכיוון תיאור ההיסטוריה המסופרת שלנו - הסיפור שאנחנו מחזיק לגבי עצמנו: העבר שלנו, הגדרה העצמית שלנו והרצונות שלנו לעתיד. זה מאוד מתקרב לתפיסה שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם.
אבל, וזה אבל גדול, הסיפור שלנו הוא לא הצורה שבה אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם. הסיפור שלנו הוא בסופו של דבר תוצר של התפיסה שלנו את עצמנו.
להבין תפיסה עצמית: לבחון איכויות פעולה
התפיסה שלנו את עצמנו ואת העולם נמצאת בין המילים של הסיפורים שלנו ובתוך הצורה שבה אנחנו עושים את התפקידים שלנו.
היא מתקיימת בצורה של איכויות: האיכות שבה אנחנו ניגשים לקשרים, האיכות שבה אנחנו ניגשים לעצמנו והאיכות שבה אנחנו ניגשים לסביבה שלנו - האיכות שבה אנחנו עושים את התפקידים שלנו. האיכות שבה אנחנו מספרים את הסיפור שלנו.
אם נבחן את התפקידים והסיפורים שלנו, ונתחיל לספר אותם לעצמנו בצורה מודעת, נוכל להתחיל לחשוף את הפילטר שדרכו אנחנו מספרים את הסיפור של עצמנו, את הפילטר שדרכו אנחנו בוחרים ועושים את התפקידים שלנו ואת החיים שלנו.
זה תהליך מקיף, שאם תעשו אותו בצורה מעמיקה, תחשפו את התפיסות העצמיות שלכם, אלו שנמצאות עמוק בתוך תפיסת המציאות שלכם.
מוזמנים בהמון אהבה.
זהו חברות וחברים,
מאחל לכולנו ימים של חופש מתפיסות מקובעות, חיבור למציאות והמון אהבה.
שלכם,
אהוד