בשיעורים אופייניים בבודהיזם מזהים חמישה מכשולים עיקריים במדיטציה. חמשת המכשולים יכולים להפריע בדרך לפיתוח תרגול מדיטציה בהתחלה, ויכולים להפריע לך להתמיד בתרגול בהמשך כשדברים נעשים מאתגרים יותר.

אם לא מזהים אותם ועובדים איתם, יש מצב שהמכשולים האלו יעצרו את ההתקדמות שלך.

חמשת המכשולים המסורתיים הם השתוקקות ודחייה, עצלות וחוסר מנוחה, וספק. לשם הצרכים שלנו, תרגמתי את המכשולים האלו למושגים שבוגרים צעירים פוגשים (מאמר בלינק) בתרגול המדיטציה שלהם: ישנוניות, חוסר מנוחה ועצבנות, סקפטיות, דחיינות, ולחץ של זמן.

מכשולים ופתרונות

ישנוניות

מכשול:

אנשים שמדיטציה זה דבר חדש בשבילם, אומרים הרבה פעמים שהם נרדמים כל פעם שהם מנסים לעשות מדיטציה. אין לי שום בעיה עם שינה, למען האמת אני מאוד אוהב לישון ואוהב לאפשר מרחב שבו אפשר לישון.

מהניסיון שלי, הרבה מהאנשים שנמצאים בסגנון החיים האורבני המערבי לא ישנים מספיק.

אז אם יוצא לך להרדם כל פעם שהתיישבת למדיטציה, יכול להיות שהגוף שלך אומר שיש לו צורך ביותר שינה.

אני מזמין אותך להתבונן בדפוסי השינה שלך כדי לראות אם זה נכון. הספקת לישון משהו כמו 7 עד 9 שעות ברוב הלילות? אם לא, אולי כדאי להתחיל בלשנות את הדפוס הזה.

פתרון:

שינה זה אחלה, אבל זה לא באמת מדיטציה.

לפעמים להפעיל סקרנות אינטלקטואלית לתופעה של ישנוניות יכול להפעיל עוררות. אפשר לעשות בדיוק את זה: להפעיל סקרנות לגבי תחושת העייפות. איפה העייפות נמצאת לך בגוף? מה מסמן לך שזאת עייפות? מה כוללות התחושות של העייפות או הישנוניות?

אם עדיין ניקרת במהלך המדיטציה, אפשר לשקול טריקים נוספים: לעשות מדיטציה בעמידה, או מדיטציה עם עיניים פקוחות, כשהן נעוצות בנקודה רחוקה ממך על הרצפה.

חוסר מנוחה ועצבנות

מכשול:

אם איכשהו החוויה שלך דומה לשלי בתחילת הדרך, יכול להיות שלשבת בצורה יציבה ולהתבונן בנשימה שלך לאורך זמן וללא תנועה זה דבר שמרגיש כמעט בלתי אפשרי.

אני עדיין זוכר בצורה בהירה את התחושה הבלתי נסבלת של עצבנות וחוסר מנוחה בפעם הראשונה שישבתי ל30 דקות של מדיטציה.

הרגשתי כאילו אלו היו 30 הדקות הארוכות ביותר בחיים שלי.

זה קרה בקבוצת מדיטציה חדשה שהצטרפתי אליה, ותוכן המחשבות שלי היה בסגנון של: ״כמה זמן כבר ישבנו? אני בטוח שכבר מזמן עברנו את ה30 דקות. אני לא יכול יותר. למה אני בכלל פה? למה האישה הזאת לא צלצלה עוד בפעמון?! אולי היא נרדמה? אולי אני אלך להעיר אותה. אולי היא מתה? אנחנו נשב כאן כולנו עד שנמות גם אנחנו? משהו לא בסדר באנשים האלו מסביבי. אלוהים, אני לא יכול לעשות את זה יותר. אם היא לא מתה, אני אהרוג אותה. היא חייבת לצלצל בפעמון עכשיו!״

אמרתי כבר חוסר מנוחה ועצבנות?...

פתרון:

כפי שנכתב למעלה (ב״ישנוניות״), אין צורך לשבת בלי תזוזה כדי לתרגל מיינדפולנס.

מצד שני, ממה שאני יודע, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך עכשיו; אף אחד לא מת מקצת עצבנות וחוסר מנוחה. על אף שהרגשתי שהראש שלי יוכל להתפוצץ אם אשב עוד דקה אחת, וואלה, זה לא באמת קרה.

מדיטציה היא לא בשביל להמנע מחוסר נוחות. למעשה, ההפך הוא הנכון. מדיטציה היא בשביל ללמוד איך להחזיק חוסר נוחות במרחב גדול של תודעה מתבוננת.

אפשר להתבונן בחוסר נוחות, לתת לה מקום לנוע, בזמן שאנחנו מפסיקים לפחד ממנה ולתת לה כוח. אם עד עכשיו תמיד נמנעת מעצבנות וחוסר הנוחות שלך על ידי מדיטציות קצרות מאוד או המנעות ממדיטציות בישיבה, יכול להיות שמנעת מעצמך שיעורים חשובים שמצבי התודעה האלו יכולים ללמד אותך.

אז במקום לנסות למצוא כל הזמן דרך לעשות מדיטציה שלא מעלה את העצבנות וחוסר המנוחה, אני שוב מזמין להפעיל סקרנות לגביהם כשהם עולים.

איך חוסר מנוחה מרגיש? מה זה עצבנות בשבילך עכשיו? איפה התחושה שלהם בגוף שלך עכשיו? כשהגעת למקום שבו אין לך כבר ספק שהמוות יגיע עם הישיבה תמשיך עוד רגע אחד, מה אז קורה כשלקחת עוד שלוש נשימות עמוקות?

דרך אגב, עצבנות, בסופו של דבר, עם התרגול נעלמת. נשבע. אני יכול עכשיו לשבת די בנוחות לזמנים די ארוכים מבלי שארגיש שאתפוצץ עוד שניה.

סקפטיות

מכשול:

סקפטיות וספקנות אלו דברים די נפוצים אצל אנשים שבאים במגע בפעם הראשונה עם מיינדפולנס. אצל א-נשים שגדלו וחיים בתרבות האורבנית המערבית - ספקנות וסקפטיות אפילו נפוצים יותר.

הנה כמה ספקות נפוצים לגבי מיינדפולנס ומדיטציה:

״אין מצב שמדיטציה יכולה לעשות את כל מה שאומרים שהיא עושה״

״מיינדפולנס אולי עובד בשביל אנשים מסויימים, אבל לא בשבילי״

״אני בספק שאמשיך עם הדבר הזה, על אף שאני חושב שזה יהיה די מועיל בשבילי״

״בטוח שזה מועיל, אבל זה לא הניצול המיטבי של הזמן שלי. יש לי כל כך הרבה דברים לעשות. מרגיש לי שעדיף לי להשתמש בזמן הזה כדי ללמוד או לעבור על האימיילים שלי״

״התודעה שלי כל כך רועשת ועסוקה, המדיטציה הזאת לא באמת עוזרת לי״

אחד או כמה מהמשפטים האלו נשמעים לך מוכרים?

פתרון:

במקום לפעול על הספקנות שלך, אם על ידי להאבק איתה (לנסות להוכיח לה שהיא טועה) או על ידי התערבבות בה (להאמין לכל מה שהיא אומרת), אפשר להבחין בספקות שעולות דרך התודעה המתבוננת שלך.

כל אותן מחשבות ספקניות הן פשוט מילים או תמונות מנטאליות שצפות בנהר המחשבות שלך. אלו פשוט עוד מחשבות. אם התודעה המתבוננת שלך רואה אותן, יש אפשרות לראות שגם אין חובה לעשות שום דבר לגביהן.

עם הזמן, עם התרגול ועם הניסיון פשוט רואים איך מיינדפולנס עובד. במשך תהליך ההתנסות שלך במיינדפולנס יהיו לך כל מיני מחשבות, ולא רק ספקות.

כשתהיה התקדמות בתרגול שלך, יכול להיות שיעלו בך אפילו מחשבות לא מציאותיות לגבי התרגול (״וואו, מיינפולנס הוא הדבר שיוציא את כל מתח מהחיים שלי! זה הדבר הכי מדהים בעולם!״). בכל מקרה, גם מחשבות ספקניות וגם מחשבות מאדירות הן מחשבות. הן לא טובות או רעות, נכונות או לא נכונות; הן פשוט עוד משהו להתבונן בו.

ללמוד לראות את כל המחשבות שצפות על נהר התודעה מבלי לפעול על הדחף להגיב אליהן הוא אחד מהיתרונות המשמעותיים של מיינדפולנס. המחשבות הסקפטיות שעולות בך יתנו לך את ההזדמנות לתרגל את המיומנות הזאת.

כמו בכל תרגול, אני מזמין אותך לשים לב למחשבות האלו, להרגע לתוכן ולתת להן להמשיך הלאה במורד הנהר. כל זה מתוך הידיעה שתמיד משהו יבוא אחריהם. פשוט כי ככה זה התודעה האנושית.

דחיינות

מכשול:

לפעמים הדבר הקשה ביותר במדיטציה הוא פשוט להתחיל. כל אחד שעושה מדיטציה לאורך זמן מכיר את המאבק הזה.

כן, יש בך רצון עמוק לעשות את המדיטציה היומית שלך - רצון אמיתי! אבל איכשהו אף פעם זה לא ממש קורה.. אולי יש לך את הזמן, אבל לא ממש בא לך עכשיו לעשות את זה. ״אני אעשה את זה אחר כך״ נעשה התכנון הרשמי, ולפני ששמת לב, היום נגמר ואין סיכוי לעשות מדיטציה עכשיו כשהגוף והראש כל כך עייפים.

פתרון:

הרבה אנשים מוצאים שכשהם מתחילים, לסיים את המדיטציה זה דבר הרבה יותר קל, אבל להתחיל אותה זה הדבר הקשה באמת.

אז קודם כל, כשזה קשור למדיטציה (ובכלל להרבה דברים) להכריח את עצמך זה לא מומלץ בכלל.

אם הבחנת שממש לא בא לך לשבת גם כשקבעת לעצמך לעשות את זה, כדאי פשוט לעצור. לקחת כמה נשימות. זה שוב הזמן להפעיל את הסקרנות שלך לגבי התחושה של ״לא בא לי לעשות מדיטציה״. איפה זה נמצא בגוף? האם זה משתנה כשהשתהית שם בתחושה לכמה נשימות קשובות? אילו מחשבות קשורות לאותה תחושה?

ועכשיו, אחרי שהתרכזת בתחושה, שנתת לה מילים ומקום - מה השתנה?

בצורה מסויימת, ברגע שעשית את כל הדברים האלו - כבר ביצעת את התרגול שמשהו בך ניסה להתחמק ממנו. ברגע שהשתמשת בתודעה המתבוננת שלך כדי לראות מהן המחשבות והתחושות שנמצאים בחוויה שלך - עשית מדיטציה.

יותר מזה, אם נשארת שם לעוד כמה דקות, בעצם זהו - סיימת את התרגול שלך לאותו יום! יכול להיות אפילו שבנקודה הזאת יעלה בך רצון לשבת לעוד קצת כדי להמשיך להתבונן בנשימה שלך. מי היה מאמין ;) בכל מקרה, להפעיל סקרנות לגבי המכשולים האלו עוזר לעבור דרכם: המכשול הופך לתרגול עצמו.

לחץ זמן

מכשול:

״יש לי יותר מידי עיסוקים; אין לי זמן לעשות מדיטציה.״ רוצים לנחש כמה פעמים שמעתי את האמירה הזאת?

וכמובן זה נכון; הרבה אנשים הם אנשים עסוקים מאוד, אם בלימודים ו/או עבודה למשך שעות ארוכות, ובחיי החברה ובכלל בבלגן הזה שנקרא תל אביב. זה חלק מהעניין.

בנוסף, כשאנחנו חווים לחץ, הרבה פעמים התודעה שלנו תתרגם את זה ללחץ של זמן: התחושה הזאת שאין לנו מספיק זמן לעשות את כל הדברים שאנחנו אמורים לעשות. בטח כבר יצא לך להכיר את זה.

פתרון:

אני מבין את תחושת לחץ הזמן שעולה בך לפעמים. באמת.

בצורה אובייקטיבית, החיים שאנחנו חיים במקום הזה בעולם ובתקופה הזאת בחיים היא מלחיצה. וגם, באותו זמן, אני לא באמת מכיר אף אדם שאין לה או לו 10 דקות ביום להשקיע בפיתוח מודעות לחוויית הכאן והעכשיו שלו או שלה.

העניין הוא למצוא את הזמן.

אפשר לקום 10 דקות יותר מוקדם בבוקר? כמה דקות של התבוננות שקטה בבוקר היא דרך מצוינת להתחיל את היום. הדרך לעבודה או ללימודים היא באוטובוס או במונית שירות? אם כן, אפשר להקדיש 10 דקות מהנסיעה הזאת כדי לתרגל מיינדפולנס. מה עם הפסקת הצהריים שלך, או הדבר הראשון כשהגעת הביתה? או שאלה קצת יותר מעצבנת: כמה זמן מהזמן שלך מוקדש לפייסבוק, לטלוויזיה או למשחקים בנייד? אפשר לחלץ מהם 10 דקות? מה עם לעשות 10 דקות של מדיטציה כחלק מההרפייה שלך אחרי אימון בחדר כושר?

זה זמן לעשות הערכה כנה לגבי חלוקת הזמנים שלך במהלך היום, ולראות אם אפשר לשריין איזשהו זמן כדי לעשות מדיטציה.

אם ממש אי אפשר למצוא את הזמן, עכשיו זה זמן טוב להפעיל את אותה סקרנות לגבי התחושה של ״אין לי זמן״. אולי זאת בעצם וריאציה של ספקנות? (״אני לא בטוח שזה שווה את הזמן שלי״) או דחיינות (״זה לא מה שאני רוצה לעשות בזמן שלי״). אם כן, יש את הפתרונות שהצעתי מקודם למכשולים הספציפיים האלו.

טיפ תרגול:

לוח זמנים קבוע לזמני המדיטציה שלכם נותן תמיכה גדולה לתרגול היומיומי שלכם.

ביחרו זמן ביום ומקום שקט וקבוע לעשות בו מדיטציה. לדוגמא, אתם יכולים להתחייב לישיבה קבועה בבית אחרי ארוחת הערב, או ממש לפני ארוחת הבוקר.

מעבר למכשולים

המכשולים שאנחנו פוגשים במדיטציה מאפשרים לנו לגדול.

בקורס ״לזוז פנימה״ אנחנו עוברים יחד תהליך של למידה והתפתחות שמאפשר לפגוש את התרגול שלך בקבוצה שגדלה ביחד איתך. מהניסיון שלי ממחזורי קורס קודמים, מסגרת כזו מייצרת קרש קפיצה להתפתחות אישית והגשמה עצמית נפלאים.

אפשר ללמוד עוד על הקורס פה בלינק >> https://bit.ly/3OsTqym

אשמח מאוד להכיר!

אהוד