• אהוד דרש

לתת לחוויה להדריך

בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, יש לנו יכולת הולכת וגדלה לבדוק מה קורה במוח האנושי בזמן אמת. בשנים האחרונות הדבר הזה יצר עולם מחקר פסיכולוגי עשיר, שנותן לנו את האינדיקציה של מה עובד ומה לא.


מה המסר העיקרי שיוצא מתוך המחקר הזה? תכלס - שלדבר זה לא מספיק.

לדבר זה לא מספיק

לא מספיק לשבת עם חבר/יועצת/מטפל ולדבר על מה שקורה לך. לא מספיק גם לשבת עם עצמך ולהגיע לתובנות כאלו ואחרות.


כדי לעשות שינוי אמיתי, צמיחה והרחבה של יכולות אישיות – צריך לעבוד עם כל מה שקורה בכאן ובעכשיו.


במילים אחרות, במקום רק לדבר על החוויות שלנו, צריך לעבוד איתן: עם החוויה הריגשית, החוויה התחושתית והחוויה החושית.

איך עושים את זה?

זה משנה קצת את איך שניגשים לעבודת התפתחות אישית וצמיחה, כי זה לא רק תכנונים וחשיבה. זה אומר שחלק מהעבודה הפנימית (החשובה!) בתהליכים האלו היא גם בתרגולים חווייתיים.


אני יודע שזה נשמע מורכב, אבל תכלס - יש כמה תרגולים שאני בטוח שכבר עשית מתישהו בחיים.


הנה ארבע פרקטיקות עיקריות שיעזרו לך לעודד תהליכי צמיחה ושינוי בדיוק דרך עבודה עם החוויה שלך:


1. תרגול מדיטציה:

כן כן, כולם מדברים על מיינדפולנס. אז זהו, שלא סתם.


אם מדברים על להיות בחוויה, זה התרגול הכי ישיר לחזרה לחוויה עצמה. על פי ג׳ון קאבאט זין, מורה מדהים למיינדפולנס מערבי, מדיטציה ״מאפשרת היכרות עם התודעה ועם התכנים שלה תוך כדי תרגול נטישת אותם תכנים״ (רגע לשהות במשפט הזה. הוא גאוני בעיני).


מהניסיון שלי, לאורך זמן זה התרגול הכי משמעותי ליצירת טרנספורמציה אישית.

מה המכשול? זה רומן לטווח ארוך מאוד. שינויים מהותיים קורים אחרי הרבה זמן של תרגול ולפעמים קשה להתמיד לבד.

לתרגל חזרה לחוויה עצמה

2. עבודת גוף: חזרה לחוויה דרך תחושות גופניות.

הגוף הזה, המדהים הזה, מכיל בתוכו מצד אחד את המגבלות שלו ומצד שני, המחקר שלו פותח צוהר לשדה של חוויה די מטורף ואינסופי.


איך מתרגלים את זה? יוגה טובה, לרקוד, פלדנקרייז, סתם ללכת בפארק. כל פרקטיקה גופנית שמתעסקת בתחושה של הגוף (ולא ב״איך שהוא נראה״).


מחקר של חיים יכול להיות שם, מלא בהתרגשויות.


איפה יכולה להיות בעיה? זה תרגול שיכול להיות ממכר וגם (וחשוב מאוד) לא קל למצוא מורה טוב-ה שלא נופל-ת ל״אימון״ או ״חיטוב״ או ״שכלול״. מורים שכאלו מכניסים אותנו שוב למרחב של ״איך אמורים להיות״ ולא בשהייה בחוויה הטוטאלית של עצמנו.


הגבול הדק של להתעסק בתחושה ולא ב״איך אני אמור-ה להראות״

3. עבודה ריגשית: כניסה לתוך החוויה דרך הרגש.

זאת אומרת לחקור פיזית, מנטאלית ותחושתית את איך שהרגש מופיע. בדרך כלל עושים את זה דרך העצמה של הרגש והרשאה לביטוי מלא שלו. יכול להיות מאוד אינטנסיבי.


אז פה ממש כדאי שזה לא יהיה לבד, ורק בתוך קשר בטוח עם מישהו או מישהי שיכולים להוביל כזה מהלך.


יתרונות: עבודה דרך הרגש מעודדת טרנספורמציה עוצמתית ומהירה.

חסרונות: יכול להיות באמת פוגעני בידיים לא נכונות.


החופש להרגיש: ללמוד איך להתמודד עם המרחב של הרגש

4. עבודת דימיון: כניסה לתוך החוויה של הדימיון.

או במילים אחרות, שימוש ביכולות של התודעה ליצור תמונות פנימיות כדי להכנס למרחבים של זכרון בכאן ובעכשיו.


בשנים האחרונות מגלים יותר ויותר איך שהפעלה של הדימיון ושימוש בו מובילים לשינויים משמעותיים ממש ברמה המוחית. בתהליכי טיפול מתקדמים מייצרים סיטואציות שבהם נכנסים כמבוגרים לתוך חוויות ילדות, ומייצרים שם בעצם חוויות מתקנות.


זאת אומרת שהתרגול הזה יכול להיות סופר משמעותי בתהליכי צמיחה והתפתחות אישית.


חשוב מאוד: עבודת דימיון היא ממש לא שטויות כמו ״בריאת מציאות״ (לדוגמא – ה״סוד״). הרעיון הוא להכנס לתוך חוויות אמיתיות שקרו מפרספקטיבה שונה ובוגרת.

בעיה שיכולה לעלות? לפעמים, כשנכנסים לתוך זכרונות עבר כואבים, קשה למצוא פרספקטיבה חדשה. לכן, כדאי לעשות עבודה מקדימה ולהחליט איזו עמדה לוקחים כשנכנסים לשם.

הכוח של הדימיון

אז נכון שהרבה מהתרגולים שכתבתי פה מוכרים לך איכשהו? זה טוב, כי זה פשוט אומר שאפשר לעשות אותם. מה שצריך זה רק להקדיש את הזמן, לחפש את המקום הנכון, ולהחליט שעושים.

אם מעניין אותך להעמיק וללמוד על עצמך עוד דרך הגישה הזאת, ביום שישי, ה - 12 ביולי, 10:00-15:00, אני מעביר בתל אביב סדנת יום של 5 שעות שבה נלמד, נתרגל ונתעסק בתכנים האלו – במטרה לרכוש את הכלים האלו כדי לתמוך בדרך האישית שלך.

אני פותח את הסדנא לקבוצה קטנה של אנשים, באווירה נחמדה של למידה, ובאמת בקטע לא מחייב בכלל. נשארו ממש עוד מספר מקומות.

אפשר ללחוץ פה לעוד פרטים והרשמה >> https://bit.ly/2ST9JbJ

מאמרים אחרונים

facebook icon.png
facebook group icon.png
youtube icon.png

מקום / מפגש תושיה 15, תל אביב | טלפון: 0522518560 | מייל: ehudarash@gmail.com

אהוד דרש