תארו לרגע אחד שכמעט כל מה שאתם מאמינים בו לגבי אושר והשגה של אושר, הוא לא מדויק, מטעה, או לא נכון בעליל.
תארו לעצמכם, שהאמונות האלו הם בדיוק הסיבה לסבל שלכם. תארו לעצמכם שהמאמצים הכנים שלכם למצוא אושר, הם בדיוק מה שמונע מכם להשיג אותו.
תארו לעצמכם גם שכמעט כל מי שאתם מכירים נמצאים בדיוק באותה סירה – כולל כל הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים, והגורואים של העזרה העצמית. מפחיד לא?
אנחנו מנהלים את החיים שלנו על פי כל כך הרבה אמונות לא מדויקות ולא יעילות לגבי אושר – רעיונות שמתקבלים בצורה רחבה בגלל ש״כולם יודעים שזה נכון״ (רמז: זה לא).
האמונות האלו נראות לנו הגיוניות, וזאת באמת הסיבה שאנחנו נתקלים בהם בכל כך הרבה מקומות; אבל הבעיה היא שהרעיונות המטעים האלו מייצרים מעגל הרסני. כי ככל שאנחנו מנסים למצוא אושר, כך אנו יותר סובלים.
והמלכודת הזאת מתעתעת כל כך, עד שאין לנו שום מושג שאנחנו לכודים בה. העניין הוא, שאפשר ללמוד לזהות את ״מלכודת האושר״, וחשוב יותר, אפשר ללמוד איך לצאת ממנה.
למה כל כך קשה להיות מאושר?
בואו נסתכל בצורה אבולוציונית על השאלה הזאת. המוח האנושי המודרני, עם היכולת המדהימה שלו לנתח, לתכנן, ליצור ולתקשר, התפתח בצורה יוצאת דופן מאז שהאבות הפרימיטיביים שלנו הופיעו על פני האדמה.
המוחות האלו לא התפתחו בשביל לגרום לנו ״להרגיש טוב״, אלא כדי לעזור לנו לשרוד בעולם מלא בסכנות.
דמיינו שאתם אותו אבא צייד-מלקט שלכם. בראש סדר העדיפויות של המוח האנושי הפרימיטיבי שלכם יש דבר אחד: למצוא כל דבר שיכול לפגוע בכם, ולהמנע ממנו. המוח, בבסיס שלו, הוא מכונת ״אל תמות״. ותכלס, הוא בהחלט הוכיח את עצמו מאוד יעיל: אנחנו עדיין פה.
אז המיומנות הזאת הלכה והשתכללה בכל דור, והמוח האנושי נעשה מיומן יותר בלצפות ולהמנע מסכנה.
עכשיו, אחרי מאות אלפי שנים של אבולוציה, המוח המודרני נמצא כל הזמן על המשמר. הוא מעריך ושופט כל דבר שאנחנו פוגשים: זה טוב או רע? בטוח או מסוכן? פוגעני או מועיל?
ההבדל הוא שעכשיו המוח שלנו לא מזהיר אותנו מפני טיגריסים מחודדי שיניים או ממותות ענקיות. עכשיו הוא מזהיר אותנו מלאבד את העבודה שלנו, מדחייה, מלקבל דו״ח חנייה, מלהביך את עצמנו, מלקבל סרטן, או כל אחת ממליוני הדאגות האפשריות.
כלומר, האבולוציה עיצבה את המוח והמחשבה שלנו כך שנסבול פסיכולוגית: אנחנו משווים, מעריכים, ומבקרים את עצמנו, כדי להתפקס במה שאין לנו, כדי להיעשות לא מסופקים במה שיש לנו, ולדמיין כל מיני מצבים מפחידים, שהרבה מהם אף פעם לא יקרו.
די קשה להיות מאושר ככה, לא?
אז מה זה בדיוק אושר?
למילה ״אושר״ יש שתי משמעויות מאוד שונות.
המשמעות השכיחה של המילה היא ״להרגיש טוב״. במילים אחרות, להרגיש תחושת עונג, שמחה, או הכרת תודה. כולנו נהנים מהתחושות האלו, וזה לא מפתיע שאנחנו רודפים אחריהן. אבל, כמו כל תחושה או רגש אנושיים, תחושות של אושר לא נשארות לאורך זמן. לא משנה עד כמה אנחנו מנסים להחזיק בהן, הן חומקות מאיתנו כל פעם מחדש.
חיים שלמים שנמצאים תחת המרדף אחרי התחושות הנעימות האלו, יגרמו לנו, בטווח הארוך, לתחושות של חוסר סיפוק. למעשה, ככל שנרדוף אחרי התחושות המענגות האלו, סביר להניח שנסבול יותר מחרדה ודכאון.
המשמעות ההרבה פחות שכיחה למילה אושר היא ״לחיות חיים עשירים ומלאי משמעות אישית״: כשאנחנו פועלים לכיוון הדברים שחשובים לנו באמת, נעים לכיוונים שאנחנו מגדירים כערכיים ומשמעותיים, מבהירים מאחורי מה אנחנו עומדים בחיים ופועלים בהתאם – אז החיים שלנו נעשים עשירים ומלאי משמעות, ואנחנו חווים תחושה חזקה של חיות.
זאת לא סתם תחושה שעוברת – זוהי תחושה עמוקה של חיים שנחיים בצורה טובה. ועל אף שחיים כאלו יעניקו לנו, ללא צל של ספק, הרבה רגעים מענגים, הם גם יעניקו לנו רגעים פחות נוחים – כמו עצבות, פחד, וכעס. אפשר רק לצפות לזה. כי אם אנחנו חיים חיים מלאים, אנחנו נחווה את כל קשת הרגשות האנושיים.
כאב במקום סבל
המציאות היא שהחיים כוללים בתוכם כאב. אין דרך להתחמק מזה. במוקדם או במאוחר אנחנו כולנו נחלה, נמות ונפגע. במוקדם או במאוחר אנחנו כולנו נחווה אובדן של מערכות יחסים אוהבות דרך דחייה, פירוק או מוות. במוקדם או במאוחר אנחנו כולנו נצטרך להתמודד עם משבר, אכזבה, וכשלון. זה אומר שבדרך כזו או אחרת, אנחנו כולנו נחווה רגשות ומחשבות מכאיבים.
העניין הוא, שלמרות שאנחנו לא יכולים להמנע מכאב שכזה, אנחנו יכולים ללמוד איך להתמודד איתו בצורה טובה יותר – לתת לו מקום, להפחית את ההשפעה שלו, וליצור חיים שפשוט שווה לחיות אותם, למרות שהוא קיים.
יש שלושה שלבים עיקריים לעשות את זה:
ללמוד איך אנחנו מייצרים, נכנסים ונתקעים בתוך מלכודת הזו. כל אחד ואחת עושים את זה קצת אחרת – וכל אחת צריכה לעשות עבודה של להתבונן על הדפוסים שלה בפעולה. זה החלק הראשון וההכרחי: כי אי אפשר לברוח ממלכודת אם לא מכירים אותה.
במקום לנסות להמנע או להכחיד תחושות ומחשבות כואבות, ללמוד לתת להם מקום ולחוות אותם בדרך חדשה – שמערבת סקרנות וקבלה.
לבסוף, במקום לרדוף אחרי מחשבות ותחושות נעימות, ללמוד להבהיר ולהתמקד בדברים שחשובים לנו באמת, לכל אחד ואחת מאיתנו בנפרד, ולהתחייב לפעולות לכיוון חיים שכאלו.