אנחנו חיים בתקופה של חרדה.
זה משהו שפשוט קורה לאנשים בעולם הזה. במיוחד עכשיו, ובמיוחד בחברה שלנו.
יכול להיות שאתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר: אתם מרגישים את זה. אתם חושבים על זה. יש גם כאלה שמתמודדים עם זה מהרגע שהם מתעוררים בבוקר עד שהם הולכים לישון בלילה. ואז, גם כשישנים, יכול להיות שהחרדה לא עוזבת אותם. יכול להיות שגם אתם ככה בדיוק.
אין דרך לברוח מהאמת הפשוטה הזאת. חרדה זה חלק מלהיות בנאדם בעולם הזה.
חרא? דה...
לפני מאות אלפי שנים, אבות אבותינו היו צריכים לשרוד. בצורה מסויימת, גם אנחנו צריכים לשרוד. אבל בעולם המודרני והמתועש שאנחנו חיים בו, ההתמודדות שלנו היא לא עם סכנות חיים וחיות טרף, אלא עם גורמי לחץ אחרים.
עבודה, לימודים, מעגלים חברתיים, סיטואציות חברתיות, מצבים מדיניים אפילו, אתגרים סביבתיים או משפחתיים, מחשבות כואבות ומלחיצות על עצמכם ועל אנשים אחרים - כל אלו גורמי לחץ משמעותיים.
במשך הזמן, חרדה יכולה לפגוע בתשוקה לחיים ובאנרגיה הכללית שלכם. והרבה פעמים, זה לא רק תחושה: חרדה יכולה ממש להשתלט על החיים שלכם - אתם מתעסקים בה כל היום, אתם בורחים ממנה, אתם נלחמים בה – כמעט כל הפעולות שלכם מתעסקות בה.
אז זה מספיק נורא שיש את הדבר הזה חרדה. אבל כשזה מתחיל לשדוד מכם את החופש שלכם, אז יש לכם בעיה עם חרדה.
כמו ילד שנכנס להתקף זעם, חרדה כופה את עצמה אל תוך המודעות שלנו ויכולה לסחוט את האנרגיה שלנו ואת המשאבים שלנו. היא צורחת ״שימו לב אלי או שתצטערו!״ היא מייצרת אשליה שאומרת שהחיים שלכם נמצאים בסכנה, כל הזמן.
נעים להכיר: חרדה
האיום הגדול ביותר שחרדה משתמשת בו הוא המסר שאומר: ״אתם לא תהיו מאושרים, כל עוד אתם מרגישים אותי; כל עוד אתם מרגישים חרדה או פחד״. והנה יש לנו יופי של מלכודת למאבק בלתי פוסק איתה.
בצורה הזאת, חרדה היא כבר לא רגש שאפשר להרגיש ולחוש. חרדה הופכת לבעיה שחייבים להתגבר עליה, לפני שבכלל מתחילים לחיות את החיים שאתם רוצים לעצמכם.
למאבק יש מחיר גדול
גם מכיוון התורות המזרחיות העתיקות, וגם מכיוון המדע המודרני, מלמדים אותנו שחרדה ופחד הם שתי תחושות מתוך הרבה מאוד תחושות לא נעימות, שכל בני האדם חווים כל עוד הם חיים.
העניין הוא, ואני רואה את זה על בסיס קבוע בקליניקה ומחוצה לה, שהמאבק עם חרדה הוא שונה מאוד מהחרדה עצמה. המאבק הזה הוא מקור להרבה קושי וכאב - וברובו הוא לא נחוץ בכלל. זה דבר שחשוב להבין.
הרבה פעמים, כשחרדה ופחד מופיעים, אנחנו רואים אותם כאויבים. אנחנו מתקשחים, נאטמים, ונסוגים לאחור. אז, בצורה טבעית, אנחנו רוצים להיאבק בשביל לקבור אותם, להלחם בהם, או לברוח מהם.
בזמן הזה, השעון מתקתק. רגעים שאנחנו מבזבזים בלהאבק להרגיש פחות חרדה ופחד מצטברים, והמאמץ המצטבר מתחיל לגבות את המחירים שלו. להרשות לדבר הזה להמשיך מבלי לבדוק את זה מקרוב, אומר שיכול להיות שתמצאו את עצמכם מתבוננים יום אחד לאחור ומתמודדים עם הכאב הגדול ביותר - הכאב של פספוס הזדמנויות וחרטה.
איך עושים את זה?
אין כאן נוסחת קסם, אלא בעיקר עבודה קשה ואמיתית של שינוי הרגלים מנטאליים. והשינוי הגדול ביותר הוא להפסיק להאבק.
להפסיק להאבק בתחושות שלכם, להפסיק להאבק במחשבות שלכם. להפסיק לברוח מהרגשות שלכם ולהפסיק לברוח מעצמכם.
לפעמים זה לא כזה פשוט להפסיק, במיוחד אם מה שעשיתם המון זמן זה בדיוק את זה: לברוח או להאבק.
זה גם לא פשוט, בגלל שאנחנו חיים בחברה שבסופו של דבר מלמדת אותנו לברוח מהתחושות שלנו, מהפגיעויות שלנו ומהפחדים שלנו. והבריחה הזאת, מה לעשות - פשוט לא עובדת.
אני מבין את הקושי הזה, ועוד הרבה לפני שאני ממליץ לא~נשים להכנס לטיפול, אני מציע להם קודם לעשות את הפעולות הנכונות ואז לראות מה קורה עם זה. המון פעמים גילינו שביצוע הפעולות האלו בצורה עיקבית (גם אם עושים אותן לבד), פותרות את המאבק עם החרדה ומשפרות את איכות החיים בצורה באמת מרשימה.
אז כדי לקצר תהליכים בניתי את התוכנית האינטרנטית (והחינמית) ״חרדה זה דבר שקורה״. זאת תוכנית של 12 שבועות של שיעורים ותרגולים שתוכלו לעבוד אותה עם עצמכם בבית. אפשר להכנס פה בלינק ולהתחיל לטפל בחרדה שלכם בצורה שבאמת נכונה לכם.
בכל מקרה, אם אתם רוצים להמשיך לעשות את זה לבד, תקפידו שהפוקוס שלכם יהיה על הפסקת המאבק - פחות על הפסקת החרדה. תפקחו את העיניים ואת האוזניים שלכם לעצמכם ולדברים שאתם חווים, ונסו בעיקר לעשות איתם שלום: להיות סקרנים לגביהם, להפתח אליהם.
מה שחשוב הוא שתתחילו לזהות מתי אתם נאבקים. וכשתתחילו לעשות את זה, תוכלו ללמוד איך לשחרר את זה.
שלכם,
אהוד