• אהוד דרש

אחרי עידן הבטחון העצמי


לימדו אותנו כל החיים שלנו שאם יהיה לנו בטחון עצמי: מול עצמנו, מול החברה ומול הדברים שאנחנו עושים, נוכל לעשות את כל מה שאנחנו רוצים. רצינו מאוד שינוי בחיים, אז חיכינו לבטחון העצמי שיבוא.

לא התעצלנו. עשינו המון פעולות בשביל לקדם אותו: קראנו ספרים בנושא, הלכנו לטיפול בשביל להעלות אותו, מצאנו אפליקציות שיצלמו אותנו הכי יפה שיש, חיפשנו והשגנו עוד לייקים מתוך מחשבה שהנה - הבטחון העצמי עוד רגע ומגיע.

הבעיה היא, שאף אחד לא סיפר לנו שבטחון עצמי זה לא משהו שיש לנו או אין לנו, הוא לא משהו שצריך לחכות לו או להרכיב אותו, הוא לא משהו שאפשר להחזיק בו או לאבד אותו: הוא לא ״דבר״.

ואנחנו דור שלם שמחכה לגודו; מחכה לבטחון העצמי כדי לקום ולשנות משהו בחיים שלו. העניין, שהוא לא מתכוון להגיע. מה נעשה?


דור המילניום - הדברים שלימדו אותנו להאמין

הדור שלנו לא סתם שבוי בשקר של הבטחון העצמי.

משנות ה60 החלו להופיע מחקרים רבים שקשרו בין בטחון עצמי לבין אחוזי הצלחה במערכות יחסים, בלימודים ובעבודה. ממחקרים אלו, הסיקו שמתכון להצלחה - זה בטחון עצמי גבוה. כך, עד שנות ה90, בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, בטחון עצמי היה השחור החדש.

בתקופה הזו, שבה האמינו בטירוף בבטחון עצמי כמתכון להצלחה, כולם התעסקו בטיפוח ובהעלאה שלו: בתרבות הפופולרית, בחינוך ובפרקטיקות הטיפוליות. הרעיונות האלה הוטמעו בכל מקום בתרבות המערבית, ובמיוחד כחלק מקידום והעצמה של ילדים ונוער. נוצר דור שלם שהתחנך על הפרקטיקה הזאת. לא סתם הרבה מבני ה - 25 ומעלה, בני דור המילניום, נמצאים עדיין ברדיפה אחריו.

דור המילניום - התוצאה של האמונות האלו

אז מה בכלל הבעיה בלתפוס בטחון עצמי כמשהו שצריך להשיג? לא תאמינו עד כמה. בואו נראה איזה רעיונות, התנהגויות ומחשבות יכולים לעלות מהמחשבה הבסיסית ש״הכי חשוב שיהיה לי בטחון עצמי״:

  • אם אין לי בטחון עצמי, אני לא יכול להיות מאושר (אוף, כמה כבר דיברתי איתכם על אושר..)

  • בטחון עצמי זה דבר בעל ערך. לכן אפשר לגנוב לי אותו או לחבל לי בו.

  • אני צריך כל הזמן לשמור ולהגן על הבטחון העצמי שלי.

  • אם מישהו עושה משהו שמוריד את הבטחון העצמי שלי, האדם הזה עושה לי משהו רע, בגלל שבטחון עצמי זה דבר בעל ערך והכרחי בשביל ההצלחה שלי.

  • אסור לי להרשות לחוויות שליליות לפגוע בבטחון העצמי שלי, או להשפיע עליו בשום צורה. אני צריך להגן עליו או להתעלם מחוויות שליליות.

בתוך מערכת אמונות כזו, התחלנו להתרחק מאנשים, מקומות ודברים שגרמו לנו להרגיש פחות בטוחים בעצמנו. רדפנו והתמכרנו לסיפוקים מהירים וחומריים שנתנו לנו את תחושת הבטחון המוכרת. נמנענו או תקפנו כל דבר או אדם שפגע לנו בבטחון העצמי הפרטי שלנו.

בסוף, לא רק שנשארנו לבד, גם היינו חסרים את היכולות והמיומנויות לעשות שינוי בחיים שלנו.

המרד - פעולה לפני תחושה

חלק משינוי, הוא להתמודד עם חוסר וודאות, אי-ידיעה ורגשות כמו פחד ותסכול.

אנחנו כבר יודעים שלצאת למסע שיכנועים עצמיים שאנחנו טובים, חזקים, מוכשרים ומסוגלים – כלומר, להגדיל את הבטחון העצמי שלנו – לא יתן לנו באמת את הכוח להתמיד ולהמשיך בשינוי. מצד שני, לבקר את עצמנו בחריפות, ליפול לתוך הפחד ולהאמין למחשבות המדכאות, גם לא נותן לנו מוטיבציה לשינוי. אז מה עושים?

במקום להתעסק באיזה תכונות אישיות יש לנו או אין לנו, במקום לחכות להרגיש את הדבר הנכון, או לחכות לאדם הנכון, שאולי יתנו לנו מוטיבציה לעשות פעולות בעולם, נהפוך את המשוואה.

במקום לנסות לשלוט על מה שאין לנו שליטה עליו בכלל (המחשבות והרגשות שלנו), נתחיל לשהות במקום שיש לנו איזושהיא השפעה בתוכו – הפעולות שלנו.

כשנעשה פעולות של שינוי אנחנו ניחשף לתחושות ולמחשבות לא נעימים. אנחנו לא מתעלמים מהם. בדיוק ההפך. אנחנו מאוד שמים לב אליהם. אנחנו פשוט לא נותנים להם לנהל אותנו. זה קצת כמו לתת לטרנזיסטור ישן לטרטר ברקע בזמן שאנחנו עושים את מה שבאמת חשוב לנו. במקום לנסות לשנות את התחנה כל הזמן, פשוט נעזוב אותו בשקט.

נשמע מוזר? נשמע כמו משהו רחוק ממה שעשיתם? ברור. זה הפוך מכל מה שלימדו אתכם עד עכשיו.


מאמרים אחרונים

facebook icon.png
facebook group icon.png
youtube icon.png

מקום / מפגש תושיה 15, תל אביב | טלפון: 0522518560 | מייל: ehudarash@gmail.com

אהוד דרש