• אהוד דרש

טראומה: מהן 5 הטעויות העיקריות בתהליכי ריפוי?

התחלת כבר את המסע האמיץ של התפתחות אישית וצמיחה. חווית תהליכי טיפול ומודעות, ושאלת כבר שאלות לגבי המקור של הקשיים שקורים לך לפעמים עם עצמך, במערכות היחסים שלך, או בסביבת החיים שלך.


בגלל זה הגעת לפה: המילה טראומה לא זרה לך.


בשנים האחרונות הרבה א-נשים מדברים על טראומה. בחדשות, ברשתות החברתיות, ברחוב.


טראומה, שפעם היתה שייכת רק להגדרה קלינית מאוד ספציפית, התרחבה להבנה של הקשיים הרגשיים והאישיים שנוצרים מדיכוי חברתי, ממערכות יחסים קרובות שהיו אמורות להיות בטוחות, ומארועים קשים שנשארים בנפש וממשיכים לחיות בתוכה.


אבל, וזה אבל גדול - ובטח כבר הבנת על בשרך, יש תנאים נכונים לגשת לטראומה. בתור פסיכותרפיסט שמתמחה ועובד כבר שנים עם גישות מיודעות גוף וטראומה, אני פוגש כל כך הרבה עדויות על טעויות קשות שנעשות במרחבים של קבוצות התפתחות ותהליכי פסיכותרפיה - מרחבים שמתעסקים ישירות בטראומה ובשינוי ההשפעות שלה. טעויות שיוצרות נזק.


המחקר הטיפולי העכשווי, במיוחד ב-20 השנים האחרונות, מספק לנו מפות דרך מדוייקות ואפקטיביות כדי להמנע מהטעויות האלו.


במאמר פה אני פורס את 5 הטעויות העיקריות שעושים כשניגשים לעבודה מיודעת טראומה. טעויות שכשנותנים להן את המענה הנכון, אפשר להניע תהליכי ריפוי משמעותיים - וככה לאפשר לשינוי, לצמיחה ולשגשוג להופיע:


1. לדבר זה (כבר) לא מספיק

בפנים כבר ידעת את זה: לדבר על מה שקרה לך זה כבר לא מספיק. הגוף חייב להיות חלק מהתהליך.


כי בזמן שסיפרת הגוף שלך סיפר סיפור מופלא משל עצמו: הוא התכווץ במקומות מסויימים, איבד את הנשימה לעיתים, נעשה מלא בתחושות או איבד פתאום תחושה. בזמן שסיפרת, הגוף שלך שפך אור חשוב ומשמעותי על מה שקרה לך. הוא סיפר את העלבון, או את הכעס, הוא סיפר את העצב או את הבדידות. חשוב לשמוע את הסיפור שלו, ללמוד את השפה שלו.


זה חשוב. כי דווקא עכשיו כשיש לך רצון לגשת למקומות משמעותיים וכואבים שאולי בעבר לא קיבלו את המבט, המגע או ההכוונה הנכונה - מגיע שתהיה לך תשומת לב מלאה לכל כולך - בכאן ובעכשיו.


באסל ואן דר קולק, בספר מרעיד העולמות ״נרשם בגוף״ שהוציא ב-2021, מדגים את זה שוב ושוב דרך המסע האישי שלו כמטפל, כחוקר קליני וכאיש ששינה את פני עולם הטיפול בטראומה: כדי ליצור שינוי אמיתי ויציב הגוף חייב להיות חלק מהתהליך.


2. לא מתכוננים מספיק לפני שניגשים פנימה

קרה לך שנכנסת למקום מסויים שרצית להרגע בו ולהתחבר עם הא-נשים ששם, ואפילו לפני שהבנת בכלל מי נמצאים ומה קורה שם, שוב הרגשת שמשהו בך נדרך? זאת מערכת העצבים שלך שסרקה את הסביבה עוד הרבה לפניך - והכניסה אותך למצב של כוננות כדי לשמור עליך.


כשאנחנו מדברים על שינוי תגובות טראומטיות, אנחנו מדברים על שינוי במערכת העצבים.


יותר מידי פעמים שמעתי על תהליכים וא-נשים שנכנסו לתוך חוויות העבר מבלי ליצור לעצמם קודם כל משאבים של ויסות של מערכת העצבים: דרך למידה חווייתית של הרגעות משותפת, דרך כלים גופניים של קרקוע ונשימה, או דרך יצירה של עוגנים פנימיים שאפשר להשתמש בהם כשנכנסים לתוך הסערה.


לפעמים, המשאבים האלו הם כל כך משמעותיים שרק הם מייצרים שינוי נרחב בחוויה של הכאב - עוד הרבה לפני שנכנסת פנימה. שווה להקדיש להם זמן. אפילו הרבה זמן.

3. נכנסים מהר מידי וחזק מידי

טוב, זה סעיף שנכתב בדם. אני מוצא את עצמי נחרץ יותר כשאני כותב אותו, כי בהרבה מרחבים של סדנאות התפתחות ותהליכי טיפול, במיוחד באלו שמנכיחים ועובדים עם הגוף, אין מספיק דגש על ההדרגתיות והעדינות הנדרשים כדי להכנס פנימה.


כל כך הרבה סיפורים יוצאים לאחרונה על מקרים חמורים שנעשו בשם ״ריפוי הטראומה״: א-נשים שעברו פגיעה במערכת ההגנה הריגשית שלהם על מזבח שחרור עוצמות ריגשיות מתקנות.


כן, זה נכון - המטרה של עבודה עם טראומה היא להרחיב את היכולת שלך לפגוש עוד חלקים בחוויה שלך. אבל אם עושים את במחיר של אלימות למערכת הריגשית ששומרת עליך - מה בדיוק השגנו?


כשהחלקים ששומרים עליך מקבלים את הכבוד שמגיע להם; הם לאט לאט משחררים ונותנים לך להפתח לקשת חוויות חשובות ומגדלות. ההגנות שלך: אלו שגורמות לך להסתגר לפעמים, להמנע, לפעמים להיות עם רמת רגישות מאוד גבוהה - ההגנות האלו נוצרו כי מתישהו היה לך בהם צורך.


כל תהליך שמכבד אותך ואותם יתחשב בהגנות האלו כחלק מהמסע.


4. לא נותנים מספיק זמן לעיבוד

יכול להיות שכבר הרגשת את החוויה הנפלאה הזאת של תיקון: שתובנה נולדת בתוכך, שכאב גדול משתחרר ומקבל ביטוי, שמשא של שנים של בושה או אשמה פתאום יורדים ממך בבת אחת.


זאת המערכת הריגשית שלך שיודעת לסמן לך שמשהו טוב קרה לך. היא מסמנת את זה דרך תחושות שאי אפשר לטעות בהן: של התרחבות, של שחרור, של לפעמים גאווה. אולי גם של אבל על מה שקרה ועל מה שאיבדת בדרך.


ביותר מידי תהליכים מבוססי חוויה וגוף פשוט ממשיכים הלאה לחוויה הבאה מבלי לתת זמן לנסח מילים, לחבר משמעויות ולשתף את האחרים במה שעברת.


מעבר לעובדה שהעיבוד במילים מאפשר עוד זמן לבדוק בסביבה בטוחה אם כל כולך חזרת מהמסע שעברת, הוא גם מאפשר חיבור בין שני הצדדים של המוח שלך: הצד הימני שאחראי לחוויה, לדימיון וליצירתיות שלך והצד השמאלי, שאחראי לחשיבה, למילים ולהתנסחות שלך.


חיבור בין שני הצדדים של המוח - האנליטי והיצירתי - משתמש בשפה כדי שתהיה לך אפשרות לחזור לרעיונות ולמסקנות שהגעת אליהם דרך החוויה, וככה מבסס את הקשרים הנוירונליים החדשים שנוצרו אצלך; אותם קשרים שבשבילם בכלל התחלת את כל התהליך המסקרן והעמוק הזה.


5. שוכחים לחבר את השינוי לחיים האמיתיים

חשוב מאוד לזכור שהתחלת את כל המסע הזה בשביל החיים שלך. במרחבי חקירה עצמית ולמידה טובים נוצר באמת איזשהו קסם נפלא, כזה שמעורר חשק להתמסר לתוכו ולהשאר בו.


אבל בסופו של דבר, כשעולה בך המוכנות, חשוב לחבר את כל החוויות המשמעותיות, את כל הכלים שנוצרו ואת כל התובנות שעלו לחיים שלך בחוץ.


צריך להזהר ממקומות ומתהליכים שמעודדים אותך להשתייך למרחבים שלהם בצורה מוחלטת. הם מפספסים את העובדה שהם רק עוד מרחב, אמנם לפעמים משמעותי וחשוב; אבל רק מרחב אחד - במסע צמיחה והתפתחות שהוא שלך. לא שלהם. שלך.


זה תהליך מורכב משל עצמו, כי יכול להיות שמערכות היחסים, העיסוק והתנאים שבהם חיית עד עכשיו לא ממש מתאימים לחוויה החדשה הזאת של עצמך. לכן העבודה המעודנת של לשלב את השינויים הנפלאים שעברת בתהליך שלך לתוך המארג של היומיום שלך, זקוקה לתשומת לב ולפעמים להכוונה.

 

אלו חמשת הדגשים לשים לב אליהם בכל תהליך התפתחות מיודע טראומה. תשומת הלב אליהם תאפשר לך להכנס לתוך המרחבים האלו עם ידיעה למה לצפות, את מה לטפח ולחפש ובמקרים מסויימים ממה להשמר.


בצורה הזאת מופעלת בך היכולת להתחבר לידע העמוק שקיים בכולנו לשנות וליצור מציאויות מיטיבות יותר: לעצמך, לא-נשים שנמצאים איתך בקשר, ולסביבה שלך.


בקורס ״לזוז פנימה״, שמבוסס על העקרונות האלו, אנחנו מתאספים יחד כדי לעבור תהליך של למידה, התפתחות וריפוי דרך הגוף, התודעה והתנועה. הוא מיועד להולכים בדרך, שרוצים ללמוד עוד על עצמם, על הגוף שלהם ועל הדרך שלהם, במטרה להתרחב וליצור חופש גדול יותר בחיים שלהם.


זה המחזור הרביעי שנפתח, וזה בהחלט תהליך שמעז לקדם שינוי אמיתי בחיים של המשתתפות והמשתתפים, אבל גם לוקח אחריות מלאה על הביטחון והמסע שבתוכו.


הקורס הבא נפתח בתל אביב באוקטובר בימי שני בערב והוא מוגבל ל-10 מתרגלים ומתרגלות.


אז אם המילים שנכתבו כאן מסקרנות אותך או קוראות לך, יש בלינק פה עוד פרטים על הקורס ואפשרות להרשם לשיחת היכרות.


אשמח להכיר!

אהוד


מאמרים אחרונים